בלוג #עירית דלל זלאיט

יש לכם קיר והחלטתם לתלות עליו ציור? מקומכם כאן. יש לכם קיר ואתם מחפשים לקשט אותו באקססוריז? מעולה. חבל לכם לבזבז את זמנכם בפוסט הזה. רצוי שתעברו לפוסט הבא. הגיע הרגע בו החלטתם שהקיר הלבן או הריק צריך להשתנות ובחרתם לעשות זאת באמצעות ציור? לחפש ציור

את רוכשי הציורים ניתן לחלק למספר קטגוריות. בעצם, נכון יותר להגיד שיש מספר נקודות מבט שדרך כל אחת מהן ניתן לחלק את הרוכשים למספר קטגוריות.

בתערוכה הראשונה שערכתי לאבי, הצייר נסים זלאיט, בגלריה, בימים שזלאיטארט הבית, לאמנות היה עדיין בגדר חלום, ביקשה ממני בעלת הגלריה לתת לה מחירון לציורים. כשהגעתי באחד הימים לגלריה ראיתי שהמחיר שרשום גבוה מהמחיר אותו נתתי. לשאלתי ענתה: "ברור, הרי אני צריכה לקבל עמלה ומע"מ אז זה נוסף למחיר שנתת".

מדוע אני לא מכניסה ציורים של אבי לתערוכות קבוצתיות? מדוע אני לא נענית לבקשות של אוצרים או מפיקי תערוכות לקיים אצלנו תערוכה קבוצתית? כמובן שמי ששואל גם מנסה לרמוז לי בעדינות שאני עושה טעות, שזה

עד ליום בו נעמדתי על המדרכה ברחוב בתל אביב, לאחר שנאמרה שוב, בפעם המי יודע כמה, והחלטתי: לי תהיה גלריה. אף אחד לא יאמר לי "לא" כשארצה לעשות תערוכה. אף אחד! ידעתי שיש עוד דרך ארוכה ולא קלה לפני, אבל המטרה הופיעה פתאום, ברורה. ידעתי לאן אני רוצה להגיע ותערוכה הפכה להיות רק אבן בדרך.

כל פעם שניתלה ציור חדש על אחד הקירות בבית רחב הידיים בו גר עם אימי, חשתי נפעמת. אני לא מגזימה. משהו בציורים שלו מצליח לגעת בנשמתי. כנראה גם נגע באחרים אחרת איך ניתן להסביר שזכה בשלושה פרסים, אחד מהם בתערוכה בינלאומית במונקו? הייתי בטוחה שכל גלריה שאפנה אליה תהיה מוכנה בחפץ לב לערוך לו תערוכה. כמה טעיתי. איזו נאיבית הייתי.