בלוג #נגה ארד אילון

בתערוכה הראשונה שערכתי לאבי, הצייר נסים זלאיט, בגלריה, בימים שזלאיטארט הבית, לאמנות היה עדיין בגדר חלום, ביקשה ממני בעלת הגלריה לתת לה מחירון לציורים. כשהגעתי באחד הימים לגלריה ראיתי שהמחיר שרשום גבוה מהמחיר אותו נתתי. לשאלתי ענתה: "ברור, הרי אני צריכה לקבל עמלה ומע"מ אז זה נוסף למחיר שנתת".

אני אוהבת את זה. אוהבת את כל ההתרגשות שמתחילה עם עיצוב ההזמנה ושליחתה למוזמנים והפצה ברשתות ובמדיה. אוהבת לראות, לעיתים לראשונה, את העבודות שיוצגו ולהתרגש. תמיד אני מתרגשת, שהרי האמנים שנבחרים להציג אצלנו בגלריה, הם אמנים שנוצר איתם ועם יצירותיהם קשר חם שג

אנחנו, ילדי האמנים, שמביטים בהם עסוקים כל כך בעצמם, ביצירתם כאילו דבר לא קיים מלבדם, אם רק היינו יודעים כמה הם זקוקים לנו שם.